מה רציתי לעשות ואיפה המפתחות שלי??​

מאמרים​

טיפול בקנאביס רפואי

קנאביס ושימוש בו במצבים נוירולוגים קנאביס הוא  של  ממשפחת הקנאביים. קנאביס שימש משחר ההיסטוריה למגוון שימושים, בהם ייצור  (המפ), שמן זרעים)  (למטרות רפואיות וכ. לזרעי צמח הקנאביס אין השפעה פסיכואקטיבית והם מזינים ועשירים ב ונצרכים כמזון.בצמח הקנאביס זוהו שלוש  עיקריות של חומרים: ,  ו. כ-80 קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם  ו.  .הראשון בעל השפעות של  והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיביות.השימוש בקנאביס למטרת שעשוע שנוי במחלוקת ובמרבית מדינות העולם ביניהן ישראל, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים ללא פיקוח; בחלק מהמדינות הוא אף נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה העיקרית להגבלות אלה היא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס נחשבת על ידי רבים מתחום הרפואה הקונבנציונאליות ובריאות הנפש כממכרת ) ולכן צריכתו מומלצת רק כ ובפיקוח רוקחי כאשר זני הצמח ניתנים באופן מתחלף וכאשר מינונו מותאם למטופל במסגרת המעקב הרפואי.ישנה מחלוקת בקרב החוקרים אם מדובר בשלושה מינים או זנים נפרדים. קיימים שלושה  עיקריים של הצמח. כאשר הכלאות בין שלושת הזנים הללו יצר מגוון רחב של זנים היברידים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית.שלושת הזנים הם:  (Cannabis sativa sativa): הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של . (Cannabis sativa indica): נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה האדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של . (Cannabis sativa ruderalis): זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC. ממין זה הוכלאו תת-מינים של מיני סאטיבה ואינדיקה, שמכוניםAutoflowering  ("פורח אוטומטית"), הגדלים במהירות, מצמיחים פרחים בתוך כ – 3 חודשים ופריחתם לא תלויה בזמני האור כגון 12-12 18-6 וכו'. סאטיבה ואינדיקה הם הזנים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים -המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-%0.3), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול ב, ב, ב ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל  או המפ.המושג 'קנבוס' ('Hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין  לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעיתים מתייחסים למושג hemp  כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. מדינות רבות ערכו  לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי Hemp.    גידול למטרות תעשייתיות של קנאביס היה נפוץ בסוריה (אזור )  בשנות ה־40 של המאה ה־20, ואף נערך . למרות הצלחת הניסוי והתוכניות להרחבתו, גידול הקנאביס לא חודש כעבור עונה אחת, כנראה על רקע התנגדות השלטונות הבריטיים עקב חשש לשימוש בקנאביס כמקור ליצור .הקאנביס שימש בתרבויות קדומות לטיפול בבעיות רפואיות רבות, ולמעשה עד שהוצא מחוץ לחוק ב הוא היה מרכיב מרכזי בתרופות רבות. מאז שהוצא מחוץ לחוק ועד , נעלם הקאנביס ממדפי בתי המרקחת, אך מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידוע בתור "קאנביס רפואי". את הקאנביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לטיפול בספקטרום רחב של מצבים. הוא משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי  העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקאנביס שימושים בתחומי רפואת הנפש וה, למשל עם אנשים הסובלים מ. הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של , מחקרים שונים הוכיחו כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה ועוד.למרכיב הפעיל המרכזי בקאנביס (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC)) יש חיקוי סינתטי בעל השפעה פסיכואקטיבית מופחתת אך גם תועלת מופחתת. הוא משמש לריפוי של ספקטרום רחב של מצבים רפואיים.מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח הקנאביס, מפיקים את ה . תוצריו הבולטים ביותר הם  ו, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת )  או אכילה.הסיבה העיקרית להתנגדות לצריכה של קנאביס כסם שעשועים היא בטענה שצריכה עקבית שלו גורמת להתמכרות פסיכולוגית ולפיכך לתלות בסם; דהיינו המשתמש הופך תלוי בסם ובאופן הדרגתי צורך כמויות הולכות וגדלות שלו, מה שכרוך במוטיבציה מעטה יותר למטלות מסוימות שיכלו לבוא ב צריכתו, השפעות התנהגויות מסוימות שמיוחסות לכך, ולעיתים גם עלות כלכלית הקשורה בצריכתו. תומכי הצריכה החופשית של הסם מתנגדים לטענות אלו וטוענים כי הן מוגזמות ומוטות.בשנות ה- 60  זיהה פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, את החומר הפעיל העיקרי בקנביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים (Endocannabinoids). מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגי קולטנים: 1‏CB, המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית, ו-‏ 2‏CB המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של קולטנים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס (Basal ganglia), בהיפוקמפוס (Hippocampus), במוחון (Cerebellum) ובקליפת המוח (Cortex). הביטוי שלהם הוא טרום-מסנפי (Presynaptic) על נוירונים גאבארגיים (GABAergic neurons) וגלוטמטרגיים (Glutamatergic neurons).הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות: קנבינואידים אנדוגניים: במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים, שהעיקריים שהם הם אנאנדאמיד (AEA ‏,Anandamide) ו -2-ארכידוניל-גליצרול‏ (AG‏-2 ‏Arachidonoyl Glycerol-‏2) הם נוצרים מפוספוליפידים (Phospholipids) ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים ההידרולז של חומצות שומן אמיד (FAAH ‏,Fatty Acid Amide Hydrolase).AEA הוא אגוניסט (Agonist) לקולטן 1‏CB והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס (Thalamus), סטריאטום (Striatum) וגזע המוח (Brain stem), ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. AG‏-2 הוא אגוניסט לשני סוגי הקולטנים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.קנבינואידים צמחיים: בקבוצה זו נכללים טטרה-הידרו-קנבינול (THC ‏,Tetrahydrocannabinol) וקנבידיול (CBD ‏,Cannabidiol) המופקים מהצמח קנביס סאטיבה, המוכר יותר כמריחואנה (Marijuana). ה- CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי (Psychotropic compounds) שבצמח והוא מעורר פעילות נוגדת פסיכוזה (Antipsychotic) הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של THC. כמו כן, הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על מתח השרירים (Muscle tone) ועל תחושת הכאב.קנבינואידים סינתטיים.       הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים: מנגנון נוגד דלקת: עיכוב שחרור של חמצן דו-חנקני (Nitrous oxide), איפנון (Modulation) של גורם נמק גידול אלפא (alpha-‏TNF ‏,Tumor Necrosis Factor Alpha), אינטרלוקין-1 ‏(1‏-IL‏,Interleukin 1) ואינטרפרון גאמא (Interferon gamma) בתאים בעלי גרעין יחיד (Mononuclear cells) ועיכוב ייצור כימוקינים (Chemokines) על ידי לימפוציטים (Lymphocytes).מנגנון נוגד חמצון: עיכוב שחרור של מוליכים עצביים (Neurotransmitter) מעוררים (Excitatory) או מעכבים (Inhibitory) מהמסנף (Synapse) ומניעת רעילות עצבית (Neurotoxicity) המושרית על ידי גלוטמט (Glutamate).מנגנון הגנה עצבית (Neuroprotection): השפעה נוגדת אפופטוזה (Anti-apoptosis) דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים (Peroxynitrite), העלאת רמת גורם נוירוטרופי במוח (BDNF ‏,Brain-Derived Neurotrophic Factor), ודיכוי שפעול של מקרופאגים (Macrophages) ומיקרוגליה (Microglia).שימוש בקנאביס במצבים נוירולוגיים : מכלול העדויות הפתולוגיות, הביוכימיות והפרמקולוגיות מעיד על מעורבות של המערכת האנדוקנבינואידית במחלות נוירולוגיות ניווניות במנגנון נוגד דלקת ונוגד חמצון. שפעול של 1‏CB יעיל במניעת מוות תאי כתוצאה מנזקים הרעילים לתא, ושפעול של 2‏CB גורם לדיכוי תהליכי דלקת. התערבות פרמקולוגית במערכת זו, באמצעות העלאה של רמות האנדוקנבינואידים, שפעול או דיכוי של הקולטנים או השפעה על אנזימים הקשורים במטבוליזם (Metabolism) של קנבינואידים עשויה להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את התסמינים הנוירולוגיים. עם זאת, אגוניסטים לקולטן 1‏CB גורמים להשפעות נפשיות לא רצויות, וכמו כן יש חשש מירידה קוגניטיבית לאחר שימוש ממושך בקנביס. מחקרים נוספים המיועדים לבחון נושאים אלו נמצאים כיום בעיצומם.המצבים הנוירולוגיים השכיחים שבגינם ניתן לקבל כיום אישור לשימוש בקנאביס רפואי בישראל הינם : כאב נוירופטי ממקור אורגני ברור טיקים ותסמונת טורט עם הפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום אשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים ( מעל גיל 18 )מיגרנה עמידה לטיפול תרופתי אבורטיבי ו/או מונעאפילפסיה לאחר כשלון טיפולי בילדים ומבוגריםמחלת פרקינסוןדמנציה ואלצהיימרמחלת הנטינגטוןטרשת נפוצה ( MS )מחלת הנוירון המוטורי ( ALS ) להתייעצות וזימון תור : דר' וינשטיין , מומחה בנוירולוגיה, מדיקל השרון כפר סבא, טל: 09-7909000, 053-9956767, 0523611140​

 טיפול בבוטוקס במיגרנה והתוויות נוירולגיות​

חדש !!מרפאה להפרעות תנועה וטיפול ב BOTOX להתוויות נוירולוגיות במדיקל השרוןטיפול בבוטוקס עקב:  מיגרנהעוויתות בפניםשרירים תפוסים בצוארמצב לאחר שיתוק פריפרי של עצב הפנים (  Bell's palsy ) ספסטיות לאחר אירוע מוחי טיקים ומצמוץ יתראם יש לך אחד מן המצבים הנ"ל ניתן לנסות ולעזור לך ע"י טיפול ברעלן הבוטולינום (בוטוקס). בוטוקס אינו רק טיפול ליופי / רפואה אסתטית. למעשה יש לו שימושים רבים מאוד בשנים האחרונות נפוץ כטיפול במיגרנה כרונית ובמצבים שונים נוירולוגים בהפרעות תנועה.  כאשר נעשיית האבחנה הנכונה וניתן טיפול במינון המתאים והמדויק מדובר בטיפול יעיל מאוד וכמעט ללא תופעות לוואי.לצורך זה קיימת חשיבות עליונה של בדיקת נוירולוג, מומחה בהפרעות תנועה עם נסיון בהזרקת בוטוקס שיאבחן וידאג למקסם את הדיוק בטיפול.  הטיפול בבוטוקוס בגפיים ובשרירי הצואר נעשה  תחת ניטור של מכשיר EMG. בניגוד לבדיקת EMG רגילה, מדובר באלקטרודות דומות לאלקטרודות של א'ק'ג', ( מדבקות )  שבעזרתן עובר האות מהשרירים בגוף למכשיר וכך ניתן לזהות פעילות שרירית על מנת לוודא שהמחט שעל ידה מוזרק הבוטוקס נמצאת בתוך השריר והחומר יגיע למקום הנכון. כיוון שמדובר בזריקה כרוך בטיפול באי נעימות מסויימת אך שניתן בהחלט להתגבר עליה מהר. על מנת להפחית את הגירוי המקומי נעשה שימוש בספריי מיוחד בגפיים ומשחת אל חוש (EMLA) בפנים. הטיפול בבוטוקס הינו טיפול ממוקד מאוד ולכן בד"כ נטול תופעות לוואי.

מיגרנה וכאבי ראש

מיגרנה היא אחד מסוגי כאבי הראש השכיחים ביותר באוכלוסייה ואולם, חשוב להדגיש כי מיגרנה אינה כאב ראש רגיל ושגרתי שהינו מהתלונות השכיחות ביותר במרפאת רופא המשפחה והנוירולוג. רבים מהמטופלים אינם מזהים את כאב הראש שלהם כהתקף מיגרנה וכן רבים מהסובלים ממיגרנה טועים לחשוב כי הם סובלים מכאב ראש רגיל. קיימת חשיבות עליונה בלזהות ולאבחן היטב את סוג כאב הראש מכיון שהטיפולים הקיימים כיום מותאמים לסוגי כאב הראש השונים ויעילותם בהתאם.  את כאבי הראש ניתן לחלק לראשוני ומשני: כאב ראש ראשוני הינו סוג  של כאב ראש שאינו קשור למחלות או פגיעות אחרות. רוב כאבי הראש באוכלוסיה הינם כאב ראש ראשוניים.  כאב ראש משני הינו סוג של כאב ראש המופיע כתוצאה ממחלה סיסטמית בגוף או מחלה מוחית, פגיעה / נזק מוחי ( גידול, דלקת מוחית, אבצס מוחי, דימום מוחי, לחץ מהצואר, פגיעה בעיניים, סינוסים וכו' ).  כאב ראש משני הינו שכיח הרבה פחות מהראשוני אך  כאשר ישנו חשד לסוג זה של כאב ראש ( דגלים אדומים ) חשוב לבצע ברור לצורך אבחון וטיפול מהירים.מיגרנהמיגרנה היא אחד מכאבי הראש השכיחים,כ 12-15% מהאוכלוסיה סובלים ממיגרנה. כאב ראש של מיגרנה מתאפייןב: כאב ראש הנמשך 4-72 שעות, כשאינו מטופל או כשהטיפול כושל.לפחות שניים מן המאפיינים הבאים: כאב פועם; מופיע בצד אחד של הראש; בעוצמה בינונית עד קשה, המגבילה את הפעילות היומית; מתגבר בעת פעילות גופנית.לפחות אחד מן המאפיינים הבאים: בחילה או הקאה; רתיעה מאור או מרעש.חלק מהלוקים בהתקף מיגרנה, יסבלו מ " אאורה" של מיגרנה שהינה הפרעה מקדימה לכאב הראש, בד"כ הפרעה בראייה המאופיינת בהבזקי אור, זיגזגים, ריצודים , הפרעה בשדה הראייה, אך יתכנו גם תסמינים נוירולוגים כגון הפרעה בדיבור, בתחושה בגפיים, בלבול וכו'. הפרעה מקדימה זו נמשכת בד"כ עד כשעה וחולפת ללא להותיר נזק ולאחריה מופיע כאב הראש.  התקף מיגרנה מתפתח באופן הדרגתי, מכאב בעל עוצמה פחותה ומגיע לשיאו תוך כחצי שעה עד מספר שעות, ומערב בדרך כלל צד אחד של הראש. הכאב בד"כ  "פועם" או "הולם" .הטיפול במיגרנה מכוון להן לטיפול בהתקף עצמו הן למניעה של הופעת ההתקפים במידה ותדירותם גבוהה וכאשר מדובר במיגרנה כרונית.הטיפול בהתקף מיגרנה, מעבר לטיפול ע"י משככי כאב שבמטופלים מסוימים יכולים להביא להקלה בכאב, כולל קבוצה של תרופות שנועדה לטפל ספציפית  בהתקף החד של המיגרנה ע"י טיפול ממוקד במנגנון של מניעת התרחבות כלי הדם המוחיים וכך מונעת את התפתחות ההתקף. קבוצה זו שנקראת טריפטנים, כוללת 5 תרופות ( ריזלט, רילרט, זומיג, אימיטרקס ונרמיג )את התרופות הללו יש לטול מייד עם הופעת כאב ראש על מנת להתערב ככל שיותר מוקדם במנגנון התפתחות הכאב ולבלום אותו בעודו בעיבו. תרופות אלו משפרות באופן ניכר את איכות חייהם של חולי המיגרנה ע"י הפחתה ניכרת של משך ועוצמת הכאב. עם זאת במקרים של כאבים תכופים או כאשר ההתקפים עמידים לטיפולים תרופתיים ואחרים, יש מקום לנסות טיפול מונע.ראשית יש לבדוק האם קיים "טריגר" לכאבי ראש שניתן להמנע ממנו ( תזונה, שינה, חשיפה למזג אויר מסויים, לחץ, מתח, מצב נפשי, מאמץ וכו' ) ואולי כך למנוע את הופעת ההתקפים.ניתן לנסות טיפול מונע טבעי ( דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו, רייקי וכו' ) שיכול לעזור במניעת כאבי המיגרנהבמידה ואין אפשרות לטפל בגורם לכאב הראש והתקפי המיגרנה עמידים לטיפול בטריפטנים , יש לנסות טיפול תרופתי מונע.קיימים סוגים שונים של טיפול תרופתי מונע ( דרלין, דפלפט, אלטרולט / אלטרול, טופמקס וכו' )טיפול ב CGRP Antagonists :רק לאחרונה אושרו לשימוש בארץ 3 תרופות חדשות  ממשפחה חדשה של תרופות למניעת מיגרנה  (CGRP Antagonist ) . תרופות אלו שבהן ניתן להשתמש הן בהתקפי מיגרנה בודדים והן במיגרנה כרונית ניתנות בזריקה אחת פעם בחודש ונראות מבטיחות ויכולות להביא לעידן חדש ומבטיח בטיפול במיגרנה.   טיפול ב BOTOX :טיפול נוסף שניתן במצבים של מיגרנה כרונית ( מעל 8 התקפים בחודש או 15 ימים של כאב ראש בחודש ) הינו טיפול בהזרקת בוטולינום טוקסין. טיפול זה שמוכר כטיפול באינדיקציות אסטטיות, הינו טיפול יעיל גם במצבים נוירולוגים כמו במיגרנה, ספסטיות, דיסטוניות וכו'.הטיפול עם בוטוקס למיגרנה הינו טיפול בטוח וכולל הזרקה ל 31 נקודות על פני שרירי הקרקפת, צואר וכתפיים.כאש ראש "לוחץ"כאב ראש "לוחץ" (tension headache) הינו כאב ראש השכיח אף יותר ממיגרנה. כאב ראש זה נגרם ככל הנראה ממתח בשרירי הקרקפת. הכאב הוא לרוב קבוע בעוצמתו, לא ממוקם בצד מסויים, דו- צדדי, לרוב לוחץ, ואינו מלווה בהפרעות אחרות כמו: הקאות או הפרעות ראייה.כאב זה מופיע בשתי צורות: ההתקפי והכרוני, כאשר בסוג הראשון הכאב נמשך מספר שעות עד ימים ובשני- הכאב קבוע ומתמשך באופן יומיומי. לעיתים כאב ראש מסוג זה מופיע גם אצל חולי עם מיגרנה ואז מדובר על כאב ראש מעורב.כאב זה ניתן לטיפול במגוון תרופות, הן לצורך מניעה והן לצורך טיפול בכאב עצמו. חשוב להדגיש, כי שימוש ממושך בתרופות נוגדות כאב שכיחות, כגון: אקמול, אופטלגין, אספירין וכו', עלול בעצמו לגרום לכאב ראש. ברם, במקרים אלה, נוצר לעיתים "מעגל סגור" שבו החולה נוטל תרופות לצורך שיכוך כאביו וגורם בעצם נטילתן לכאב נוסף, עובדה המובילה אותו לנטילת משככי כאבים נוספים ובמינון גבוה יותר. במקרים אלה, הטיפול הוא "שבירת" המעגל, ע"י הפסקת נטילת משככי הכאבים והחלפתן בתרופות מסוג אחר.כאב ראש מקבציזהו אחד מסוגי כאב הראש הקשים ביותר מבחינת עוצמתו ומשכומדובר בכאב ראש התקפי, פחות שכיח ממיגרנה, תוקף בעיקר גברים באמצע חייהם הכאב לרוב חד צדדי וממוקם סביב העין המצח והרקה, הכאב בדרך כלל בעל אופי פועם ובעוצמה חזקה, יותר ממיגרנה. כמעט תמיד העין בצד הכואב דומעת, מגורה ואדומה והאף גדוש ומפריש נזלת.התקפים של כאב ראש מקבצי מופיעים במקבץ למשך מס' שבועות / חודשים, יומיומיים, בד"כ בשעה מסויימת במהלך היום , לעיתים מס' פעמים ביום ולמשך 30-180 דקותעם העלמות כאב הראש בתום תקופת המקבץ, החולה יכול להיות חופשי מהתקפים במשך כשנה או יותר.גם בסוג זה של כאב ראש ניתן לטפל במשככי כאב חזקים / תרופות למיגרנה / טיפולים מונעים.על מנת לאבחן את כאבי הראש  ולטפל בהם יש צורך בבדיקה נוירולוגית ע"י נוירולוג שיבצע הערכה, יקבע אם קיים צורך בהדמייה מוחית או בדיקת עזר אחרת ויחליט על הטיפול הטוב ביותר לפי סוג כאב הראש.​

...
...
המרפאה מתמקצעת באבחון הפרעת קשב במתבגרים ומבוגרים ול

 

מה רציתי לעשות ואיפה המפתחות שלי??

מדיקל השרון, הורביץ 12 כפר סבא​

09-7909000 / 053-9956767​

 

השינויים שחלים בתפקודי הזיכרון עם הגיל

 

תקופת החיים הנה, בעצם, תהליך מתמשך של שינויים ושל מעברים. אלה הם שינויים בכיוונים שונים, לעיתים כלפי מעלה ולעתים כלפי מטה, שינויים אלו הנם תקינים וטבעיים, כמו רכישת היכולת ללכת, התבגרות, הריונות ולידות, התקרחות או האפרת שיער והקמטים המתחילים להיאסף על הפנים עם השנים.כמו בגוף עצמו גם בתפקודי הזיכרון מתרחשים שינויים מסוימים עם הגיל. חשוב להכיר את השינויים הנורמטיביים האלה, ההיכרות עמם מסייעת בהפחתת חרדות ופחדים ומעודדת התנהגות המכוונת לשמירה על תפקודי הזיכרון ולשיפורם.

לכל אדם קצב שינויים משלו, אין נוסחה קבועה שעל-פיה בגיל מסוים יחולו בנו שינויים כאלה ואחרים. ישנם בני תשעים נמרצים, יצירתיים וצלולים, ולעומתם בני חמישים עייפים, המרגישים כי חייהם הסתיימו וכי זיכרונם לקוי. קצב השינויים בזיכרון, כנראה מתוכנת בנו מלידה, אך מושפע מנסיבות החיים ומסגנון החיים. פעילות גופנית, תזונה נכונה ומגוונת, שימוש פעיל ביכולות שכליות, רכישת השכלה ומומחיות מקצועית – כל אלה שומרים על תפקוד הזיכרון בכל גיל, גם בגיל מבוגר. חוסר פעילות וחיים מונוטוניים – פוגעים בו.השינויים התקינים החלים בזיכרון עם הגיל בחיי היומיום, השינויים החלים בזיכרון עם הגיל באים לידי ביטוי בעיקר בקושי בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו באחרונה, בחיפושים אחרי חפצים אבודים כמו המפתחות או המשקפיים, בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה ובתחושה שהמילה עומדת על קצה הלשון ומסרבת להישלף.

 

המנגנונים מאחורי שינויים אלה

 

האטה בתהליכי הזכירה:

תהליך ההזדקנות מאט את מהירות מערכת העצבים המרכזית, ולכן הקצב שבו אנו רוכשים מידע חדש ושולפים מידע ממאגרי הזיכרון אטי מאשר בעבר. בנוסף, קשה לנו יותר לבצע שתי משימות במקביל, כתוצאה מכך זמן התגובה מתארך.מבחינה מעשית, עקב ההאטה בתהליכי הזכירה, יהיה קשה לאדם ללמוד, למשל, תחום חדש ולא משנה אם זה מחשבים או ספרדית, אנו נזדקק ליותר זמן מבעבר. יכולת הלמידה נשמרת, הקצב – משתנה. במרבית המקרים, גם אם קיים קושי, עדיין אין פירוש הדבר שאי-אפשר ללמוד, אלא שמשהו בצורת הלמידה צריך להשתנות. מודעות לכך תעזור לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד ולזכור מידע שנרכש זה עתה.

השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש:

מחקרים מראים שבגיל מבוגר, תהליכי עיבוד המידע ההכרחיים לאחסון ולשליפה נכונים, כמו ארגון המידע הנקלט וקישורו של מידע חדש למידע קודם, מבוצעים באופן פחות יעיל. מדוע זה קורה? בין החוקרים יש הסכמה כי עם השנים הולכת ופוחתת כמות המשאבים לעיבוד מידע העומדים לרשותנו. ואומנם, אחת ההשלכות המעשיות של השינויים בזיכרון עם הגיל היא, שככל שהמטלה תובענית יותר מבחינת מורכבותה, כך מורגש קושי גדול יותר בתפקוד הזיכרון.

ירידה בריכוז:

ריכוז הוא תנאי הכרחי ללמידת מידע חדש ולזכירתו. כאשר דעתנו מוסחת מסיבה כלשהי לא נקלוט את המידע – ולכן גם לא נוכל להיזכר בו. בגיל מבוגר חלה ירידה בריכוז וביכולת לחלק את תשומת הלב בין מספר דברים, לכן גורמים כמו מתח, רעשים או הרגשה גופנית לא טובה מסיחים את הדעת בקלות.שינויים באברי החישה: עם השנים חלה לעתים קרובות ירידה בתפקוד החושים: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש. ירידה זו בחושים, בעיקר בחושי הראייה והשמיעה, פוגמת ביכולת לרכוש מידע חדש: היא עשויה לגרום לקליטת מידע חלקי או מוטעה מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך.

דיכאון:

דיכאון או אפילו מצב רוח רע, עלולים להשפיע על תפקוד הזיכרון. תחושות כמו דכדוך, ייאוש, פסימיות וחוסר תקווה יכולות להופיע למספר רגעים ולחלוף כלעומת שבאו או ללוות אותנו במשך תקופה ארוכה.לפי ממצאי מחקרים, אנשים הסובלים מדיכאון מתמשך מעבדים מידע חדש בדרך פחות עמוקה ופחות עשירה מאחרים, לומדים באטיות רבה, שקועים בעצמם ובמחשבותיהם העצובות ומגלים עניין מועט בפעילויות ובתכנים שאינם קשורים ישירות למצבם. אדם מדוכא אינו מאמין שיש סיכוי שמצבו ישתפר, ואין לו כוח להתאמץ; וכדי לזכור, כפי שאנו כבר יודעים, צריך להתאמץ.

החדשות הטובות הן שכאשר מצב הרוח משתפר, גם הזיכרון מתפקד טוב יותר. חשוב לזכור שלרגשות יכולה להיות השפעה חזקה גם על הגוף וגם על הנפש. למרות שלא תמיד אנחנו מצליחים לשלוט בהם, איננו נתונים בידיהם לחלוטין. אנחנו יכולים להשתמש בניסיון העבר והכרתנו עם דפוסי החשיבה ונקודות התורפה שלנו, כדי להתייחס לרגשות בפרספקטיבה הנכונה. במידה והדיכאון מתמשך, מומלץ לשתף את הרופא המטפל ולשקול לקיחת תרופות אנטי-דיכאונית שיעילותן הוכחה.

חרדה ומתח:

ישנם מצבים רבים העלולים לגרום חרדה ומתח. אלה יכולים להיות אירועים משמעותיים, חיוביים או שליליים: גירושין, פיטורים, מבחן חשוב באוניברסיטה, מעבר דירה או לידת בן או נכד; אך באותו מידה אלו יכולים גם להיות מצבים יומיומיים, עמידה בלוח זמנים צפוף, ביצוע משימה מורכבת או שיחת טלפון לא נעימה שעלינו לעשות. לכולנו יש דאגות ומחשבות מטרידות.רמות כרוניות של מתח לא רק מגבירות את הסיכון לסבול מבעיות בריאות, אלא גם שוחקות את המוח ופוגעות בזיכרון. במצבים מסוג זה נתקשה יותר לשלוף מידע מהזיכרון וניתקל בתופעת המילה ה"נמצאת על קצה הלשון", בנוסף, נתקשה להתרכז וללמוד מידע חדש. אצל המבוגרים שבינינו, ליקויים בתפקודים אלו כתוצאה מחרדה ומתח, יורגשו יותר מאשר אצל הצעירים.

 

מעבר לפגיעה הגופנית המצטברת, מתח עשוי לגרום לפגיעות נוספות:

 

· פגיעות גופניות: כאבי ראש, עייפות, כאבי שרירים, דופק מהיר, רעדת, הזעה מוגברת.· פגיעות רגשיות: דיכאון, חרדה, כעס, תסכול, דאגה, עצבנות, חוסר סובלנות.· פגיעות קוגניטיביות: פגיעה בריכוז, אובדן זיכרון, חוסר החלטיות, בלבול.· פגיעות התנהגותיות: חוסר שקט, כסיסת ציפורניים, אכילה מוגזמת, עישון, שתית אלכוהול ושימוש בסמים.כשם שהמתח עלול להשפיע על הזיכרון, גם כשלים בזיכרון עלולים להשפיע על מצבנו הרגשי ולעורר בנו רגשות לא נעימים – החל ממבוכה, דרך תסכול וכלה בחרדה רבה. כתוצאה מכך מתרבות מעידות הזיכרון, ובעקבותיהן מתגברים המתח והחרדה שאנחנו חשים. כך נוצר מעגל שלילי שהולך ומתחזק: שוכחים-חרדים-שוכחים יותר- חרדים יותר… וכן הלאה. את המעגל הזה צריך לעצור.

 

 

איך נדע אם השינויים בזיכרון תקינים או שאינם תקינים?

 

התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואינה חד-משמעית, והיא דורשת סדרת בדיקות בידי מומחים. רצוי לפנות כאשר האדם או בני משפחתו מרגישים שחל בזיכרון שינוי הפוגע בתפקוד הרגיל של האדם או ביכולתו לנהל חיים עצמאיים. גם דאגה רבה מצדיקה פנייה לבדיקה.למי לפנות? כמעט בכל מחלקה נוירולוגית בבית-חולים גדול בארץ, פועלת , שניתן לפנות אליה כדי לקבל הערכה על הזיכרון באמצעות בדיקות נוירולוגיות או פסיכונוירולוגיות. ההערכה תכלול גם סקירה מפורטת של ההיסטוריה הרפואית של האדם, בדיקות של המצב הגופני והנפשי ובדיקות מעבדה שונות.

 

תשובותיך לשאלות הבאות עשויות לעזור לך לאתר שינויים בזיכרון, אשר מצדיקים פנייה לבדיקה:

 

  • האם אני מתקשה לאחרונה לבצע משימות הדורשות סדרה של פעולות (למשל הפעלת מכשיר טלפון נייד או בישול)?
  • האם יש לי בחודשים האחרונים בעיות, שלא היו לי בעבר, בהתמצאות בזמן או במרחב? האם, לעתים קרובות, קשה לי לזהות את מקום הימצאי, גם אם הייתי בו פעמים רבות, או שאני מתקשה לדעת איזה יום היום ומהו התאריך?
  • האם אני מתקשה לקבל החלטות פשוטות, שעד לפני זמן לא רב לא הטרידו את מחשבתי כלל? כמו באיזו שעה לצאת מהבית כדי לא לאחר או איזה מתנה לקנות לנכדים?
  • האם אני נוטה להתבלבל בנושאים כספיים אלמנטריים?
  • האם לעתים קרובות קשה לי מאוד לעקוב אחרי התפתחותה של שיחה, ופתאום לא מובן לי במה מדובר?
  • האם לאחרונה אני מגלה אדישות לנושאים שעניינו אותי רק לפני כמה חודשים?

 

אם ענית "כן" אפילו לשאלה אחת, רצוי לערוך . במקרים רבים הסימפטומים עשויים לנבוע ממחלות שאינן דמנציה, או שהם תופעת לוואי של תרופות מסוימות, והם הפיכים.

 

 

 

 

RTL Cookie Banner