השינויים שחלים בתפקודי הזיכרון עם הגיל

תקופת החיים הנה, בעצם, תהליך מתמשך של שינויים ושל מעברים. אלה הם שינויים בכיוונים שונים, לעיתים כלפי מעלה ולעתים כלפי מטה, שינויים אלו הנם תקינים וטבעיים, כמו רכישת היכולת ללכת, התבגרות, הריונות ולידות, התקרחות או האפרת שיער והקמטים המתחילים להיאסף על הפנים עם השנים.
כמו בגוף עצמו גם בתפקודי הזיכרון מתרחשים שינויים מסוימים עם הגיל. חשוב להכיר את השינויים הנורמטיביים האלה, ההיכרות עמם מסייעת בהפחתת חרדות ופחדים ומעודדת התנהגות המכוונת לשמירה על תפקודי הזיכרון ולשיפורם.

לכל אדם קצב שינויים משלו, אין נוסחה קבועה שעל-פיה בגיל מסוים יחולו בנו שינויים כאלה ואחרים. ישנם בני תשעים נמרצים, יצירתיים וצלולים, ולעומתם בני חמישים עייפים, המרגישים כי חייהם הסתיימו וכי זיכרונם לקוי. קצב השינויים בזיכרון, כנראה מתוכנת בנו מלידה, אך מושפע מנסיבות החיים ומסגנון החיים. פעילות גופנית, תזונה נכונה ומגוונת, שימוש פעיל ביכולות שכליות, רכישת השכלה ומומחיות מקצועית – כל אלה שומרים על תפקוד הזיכרון בכל גיל, גם בגיל מבוגר. חוסר פעילות וחיים מונוטוניים – פוגעים בו.
השינויים התקינים החלים בזיכרון עם הגיל בחיי היומיום, השינויים החלים בזיכרון עם הגיל באים לידי ביטוי בעיקר בקושי בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו באחרונה, בחיפושים אחרי חפצים אבודים כמו המפתחות או המשקפיים, בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה ובתחושה שהמילה עומדת על קצה הלשון ומסרבת להישלף.

המנגנונים מאחורי שינויים אלה


האטה בתהליכי הזכירה:

תהליך ההזדקנות מאט את מהירות מערכת העצבים המרכזית, ולכן הקצב שבו אנו רוכשים מידע חדש ושולפים מידע ממאגרי הזיכרון אטי מאשר בעבר. בנוסף, קשה לנו יותר לבצע שתי משימות במקביל, כתוצאה מכך זמן התגובה מתארך.
מבחינה מעשית, עקב ההאטה בתהליכי הזכירה, יהיה קשה לאדם ללמוד, למשל, תחום חדש ולא משנה אם זה מחשבים או ספרדית, אנו נזדקק ליותר זמן מבעבר. יכולת הלמידה נשמרת, הקצב – משתנה. במרבית המקרים, גם אם קיים קושי, עדיין אין פירוש הדבר שאי-אפשר ללמוד, אלא שמשהו בצורת הלמידה צריך להשתנות. מודעות לכך תעזור לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד ולזכור מידע שנרכש זה עתה.

השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש:

מחקרים מראים שבגיל מבוגר, תהליכי עיבוד המידע ההכרחיים לאחסון ולשליפה נכונים, כמו ארגון המידע הנקלט וקישורו של מידע חדש למידע קודם, מבוצעים באופן פחות יעיל. מדוע זה קורה? בין החוקרים יש הסכמה כי עם השנים הולכת ופוחתת כמות המשאבים לעיבוד מידע העומדים לרשותנו. ואומנם, אחת ההשלכות המעשיות של השינויים בזיכרון עם הגיל היא, שככל שהמטלה תובענית יותר מבחינת מורכבותה, כך מורגש קושי גדול יותר בתפקוד הזיכרון.

ירידה בריכוז:

ריכוז הוא תנאי הכרחי ללמידת מידע חדש ולזכירתו. כאשר דעתנו מוסחת מסיבה כלשהי לא נקלוט את המידע – ולכן גם לא נוכל להיזכר בו. בגיל מבוגר חלה ירידה בריכוז וביכולת לחלק את תשומת הלב בין מספר דברים, לכן גורמים כמו מתח, רעשים או הרגשה גופנית לא טובה מסיחים את הדעת בקלות.
שינויים באברי החישה: עם השנים חלה לעתים קרובות ירידה בתפקוד החושים: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש. ירידה זו בחושים, בעיקר בחושי הראייה והשמיעה, פוגמת ביכולת לרכוש מידע חדש: היא עשויה לגרום לקליטת מידע חלקי או מוטעה מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך.

דיכאון:

דיכאון או אפילו מצב רוח רע, עלולים להשפיע על תפקוד הזיכרון. תחושות כמו דכדוך, ייאוש, פסימיות וחוסר תקווה יכולות להופיע למספר רגעים ולחלוף כלעומת שבאו או ללוות אותנו במשך תקופה ארוכה.
לפי ממצאי מחקרים, אנשים הסובלים מדיכאון מתמשך מעבדים מידע חדש בדרך פחות עמוקה ופחות עשירה מאחרים, לומדים באטיות רבה, שקועים בעצמם ובמחשבותיהם העצובות ומגלים עניין מועט בפעילויות ובתכנים שאינם קשורים ישירות למצבם. אדם מדוכא אינו מאמין שיש סיכוי שמצבו ישתפר, ואין לו כוח להתאמץ; וכדי לזכור, כפי שאנו כבר יודעים, צריך להתאמץ.

החדשות הטובות הן שכאשר מצב הרוח משתפר, גם הזיכרון מתפקד טוב יותר. חשוב לזכור שלרגשות יכולה להיות השפעה חזקה גם על הגוף וגם על הנפש. למרות שלא תמיד אנחנו מצליחים לשלוט בהם, איננו נתונים בידיהם לחלוטין. אנחנו יכולים להשתמש בניסיון העבר והכרתנו עם דפוסי החשיבה ונקודות התורפה שלנו, כדי להתייחס לרגשות בפרספקטיבה הנכונה. במידה והדיכאון מתמשך, מומלץ לשתף את הרופא המטפל ולשקול לקיחת תרופות אנטי-דיכאונית שיעילותן הוכחה.

חרדה ומתח:

ישנם מצבים רבים העלולים לגרום חרדה ומתח. אלה יכולים להיות אירועים משמעותיים, חיוביים או שליליים: גירושין, פיטורים, מבחן חשוב באוניברסיטה, מעבר דירה או לידת בן או נכד; אך באותו מידה אלו יכולים גם להיות מצבים יומיומיים, עמידה בלוח זמנים צפוף, ביצוע משימה מורכבת או שיחת טלפון לא נעימה שעלינו לעשות. לכולנו יש דאגות ומחשבות מטרידות.
רמות כרוניות של מתח לא רק מגבירות את הסיכון לסבול מבעיות בריאות, אלא גם שוחקות את המוח ופוגעות בזיכרון. במצבים מסוג זה נתקשה יותר לשלוף מידע מהזיכרון וניתקל בתופעת המילה ה"נמצאת על קצה הלשון", בנוסף, נתקשה להתרכז וללמוד מידע חדש. אצל המבוגרים שבינינו, ליקויים בתפקודים אלו כתוצאה מחרדה ומתח, יורגשו יותר מאשר אצל הצעירים.

מעבר לפגיעה הגופנית המצטברת, מתח עשוי לגרום לפגיעות נוספות:


· פגיעות גופניות: כאבי ראש, עייפות, כאבי שרירים, דופק מהיר, רעדת, הזעה מוגברת.
· פגיעות רגשיות: דיכאון, חרדה, כעס, תסכול, דאגה, עצבנות, חוסר סובלנות.
· פגיעות קוגניטיביות: פגיעה בריכוז, אובדן זיכרון, חוסר החלטיות, בלבול.
· פגיעות התנהגותיות: חוסר שקט, כסיסת ציפורניים, אכילה מוגזמת, עישון, שתית אלכוהול ושימוש בסמים.

כשם שהמתח עלול להשפיע על הזיכרון, גם כשלים בזיכרון עלולים להשפיע על מצבנו הרגשי ולעורר בנו רגשות לא נעימים – החל ממבוכה, דרך תסכול וכלה בחרדה רבה. כתוצאה מכך מתרבות מעידות הזיכרון, ובעקבותיהן מתגברים המתח והחרדה שאנחנו חשים. כך נוצר מעגל שלילי שהולך ומתחזק: שוכחים-חרדים-שוכחים יותר- חרדים יותר… וכן הלאה. את המעגל הזה צריך לעצור.

איך נדע אם השינויים בזיכרון תקינים או שאינם תקינים?

התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואינה חד-משמעית, והיא דורשת סדרת בדיקות בידי מומחים. רצוי לפנות לבדיקה כאשר האדם או בני משפחתו מרגישים שחל בזיכרון שינוי הפוגע בתפקוד הרגיל של האדם או ביכולתו לנהל חיים עצמאיים. גם דאגה רבה מצדיקה פנייה לבדיקה.

למי לפנות? כמעט בכל מחלקה נוירולוגית בבית-חולים גדול בארץ, פועלת קליניקה לזיכרון, שניתן לפנות אליה כדי לקבל הערכה על הזיכרון באמצעות בדיקות נוירולוגיות או פסיכונוירולוגיות. ההערכה תכלול גם סקירה מפורטת של ההיסטוריה הרפואית של האדם, בדיקות של המצב הגופני והנפשי ובדיקות מעבדה שונות.

תשובותיך לשאלות הבאות עשויות לעזור לך לאתר שינויים בזיכרון, אשר מצדיקים פנייה לבדיקה:

  • האם אני מתקשה לאחרונה לבצע משימות הדורשות סדרה של פעולות (למשל הפעלת מכשיר טלפון נייד או בישול)?
  • האם יש לי בחודשים האחרונים בעיות, שלא היו לי בעבר, בהתמצאות בזמן או במרחב? האם, לעתים קרובות, קשה לי לזהות את מקום הימצאי, גם אם הייתי בו פעמים רבות, או שאני מתקשה לדעת איזה יום היום ומהו התאריך?
  • האם אני מתקשה לקבל החלטות פשוטות, שעד לפני זמן לא רב לא הטרידו את מחשבתי כלל? כמו באיזו שעה לצאת מהבית כדי לא לאחר או איזה מתנה לקנות לנכדים?
  • האם אני נוטה להתבלבל בנושאים כספיים אלמנטריים?
  • האם לעתים קרובות קשה לי מאוד לעקוב אחרי התפתחותה של שיחה, ופתאום לא מובן לי במה מדובר?
  • האם לאחרונה אני מגלה אדישות לנושאים שעניינו אותי רק לפני כמה חודשים?

אם ענית "כן" אפילו לשאלה אחת, רצוי לערוך בירור רפואי. במקרים רבים הסימפטומים עשויים לנבוע ממחלות שאינן דמנציה, או שהם תופעת לוואי של תרופות מסוימות, והם הפיכים.