קנאביס ושימוש בו במצבים נוירולוגים

קנאביס הוא סוג של צמח ממשפחת הקנאביים. קנאביס שימש משחר ההיסטוריה למגוון שימושים, בהם ייצור סיבים (המפ), שמן זרעים) שמן המפ (למטרות רפואיות וכחומר פסיכואקטיבי. לזרעי צמח הקנאביס אין השפעה פסיכואקטיבית והם מזינים ועשירים בחלבון ונצרכים כמזון.

בצמח הקנאביס זוהו שלוש משפחות כימיות עיקריות של חומרים: טרפנואידיםפלבינואידים וקנאבינואידים. כ-80 קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם THC וCBD.  .הראשון בעל השפעות של חומר פסיכואקטיבי והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיביות.

השימוש בקנאביס למטרת שעשוע שנוי במחלוקת ובמרבית מדינות העולם ביניהן ישראל, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים ללא פיקוח; בחלק מהמדינות הוא אף נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה העיקרית להגבלות אלה היא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס נחשבת על ידי רבים מתחום הרפואה הקונבנציונאליות ובריאות הנפש כממכרת התמכרות פסיכולוגית) ולכן צריכתו מומלצת רק כתרופה ובפיקוח רוקחי כאשר זני הצמח ניתנים באופן מתחלף וכאשר מינונו מותאם למטופל במסגרת המעקב הרפואי.

ישנה מחלוקת בקרב החוקרים אם מדובר בשלושה מינים או זנים נפרדים. קיימים שלושה זנים עיקריים של הצמח. כאשר הכלאות בין שלושת הזנים הללו יצר מגוון רחב של זנים היברידים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית.

שלושת הזנים הם:

  1. קנאביס סאטיבה (Cannabis sativa sativa): הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC.
  2. קנאביס אינדיקה (Cannabis sativa indica): נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה האדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD.
  3. קנאביס רודראליס (Cannabis sativa ruderalis): זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC. ממין זה הוכלאו תת-מינים של מיני סאטיבה ואינדיקה, שמכוניםAutoflowering  ("פורח אוטומטית"), הגדלים במהירות, מצמיחים פרחים בתוך כ – 3 חודשים ופריחתם לא תלויה בזמני האור כגון 12-12 18-6 וכו'.

סאטיבה ואינדיקה הם הזנים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים -המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-%0.3), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול באיחוד האירופי, בקנדה, בסין ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל קנבוס או המפ.

המושג 'קנבוס' ('Hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין קנאביס סאטיבה לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעיתים מתייחסים למושג hemp  כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. מדינות רבות ערכו רגולציה לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי Hemp.   

 גידול למטרות תעשייתיות של קנאביס היה נפוץ בסוריה (אזור דמשק)  בשנות ה־40 של המאה ה־20, ואף נערך ניסוי בן שנה אחת לגידול מסחרי-תעשייתי של קנאביס בקיבוץ דפנה בשנת 1942. למרות הצלחת הניסוי והתוכניות להרחבתו, גידול הקנאביס לא חודש כעבור עונה אחת, כנראה על רקע התנגדות השלטונות הבריטיים עקב חשש לשימוש בקנאביס כמקור ליצור חשיש.

הקאנביס שימש בתרבויות קדומות לטיפול בבעיות רפואיות רבות, ולמעשה עד שהוצא מחוץ לחוק בשנות ה-30 של המאה העשרים הוא היה מרכיב מרכזי בתרופות רבות. מאז שהוצא מחוץ לחוק ועד המאה ה-21, נעלם הקאנביס ממדפי בתי המרקחת, אך מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידוע בתור "קאנביס רפואי". את הקאנביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לטיפול בספקטרום רחב של מצבים. הוא משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקאנביס שימושים בתחומי רפואת הנפש והפסיכולוגיה, למשל עם אנשים הסובלים מפוסט טראומה. הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של אפילפסיה, מחקרים שונים הוכיחו כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה ועוד.

למרכיב הפעיל המרכזי בקאנביס (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC)) יש חיקוי סינתטי בעל השפעה פסיכואקטיבית מופחתת אך גם תועלת מופחתת. הוא משמש לריפוי של ספקטרום רחב של מצבים רפואיים.

מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח הקנאביס, מפיקים את הסם הפסיכואקטיבי קנאביס. תוצריו הבולטים ביותר הם מריחואנה וחשיש, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת מכשיר אידוי)  או אכילה.

הסיבה העיקרית להתנגדות לצריכה של קנאביס כסם שעשועים היא בטענה שצריכה עקבית שלו גורמת להתמכרות פסיכולוגית ולפיכך לתלות בסם; דהיינו המשתמש הופך תלוי בסם ובאופן הדרגתי צורך כמויות הולכות וגדלות שלו, מה שכרוך במוטיבציה מעטה יותר למטלות מסוימות שיכלו לבוא בזמן צריכתו, השפעות התנהגויות מסוימות שמיוחסות לכך, ולעיתים גם עלות כלכלית הקשורה בצריכתו. תומכי הצריכה החופשית של הסם מתנגדים לטענות אלו וטוענים כי הן מוגזמות ומוטות.

בשנות ה- 60  זיהה פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, את החומר הפעיל העיקרי בקנביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים (Endocannabinoids). מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.

הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגי קולטנים: 1‏CB, המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית, ו-‏ 2‏CB המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של קולטנים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס (Basal ganglia), בהיפוקמפוס (Hippocampus), במוחון (Cerebellum) ובקליפת המוח (Cortex). הביטוי שלהם הוא טרום-מסנפי (Presynaptic) על נוירונים גאבארגיים (GABAergic neurons) וגלוטמטרגיים (Glutamatergic neurons).

הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות:

  1. קנבינואידים אנדוגניים: במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים, שהעיקריים שהם הם אנאנדאמיד (AEA ‏,Anandamide) ו -2-ארכידוניל-גליצרול‏ (AG‏-2 ‏Arachidonoyl Glycerol-‏2) הם נוצרים מפוספוליפידים (Phospholipids) ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים ההידרולז של חומצות שומן אמיד (FAAH ‏,Fatty Acid Amide Hydrolase).
    AEA הוא אגוניסט (Agonist) לקולטן 1‏CB והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס (Thalamus), סטריאטום (Striatum) וגזע המוח (Brain stem), ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. AG‏-2 הוא אגוניסט לשני סוגי הקולטנים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.
  2. קנבינואידים צמחיים: בקבוצה זו נכללים טטרה-הידרו-קנבינול (THC ‏,Tetrahydrocannabinol) וקנבידיול (CBD ‏,Cannabidiol) המופקים מהצמח קנביס סאטיבה, המוכר יותר כמריחואנה (Marijuana). ה- CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי (Psychotropic compounds) שבצמח והוא מעורר פעילות נוגדת פסיכוזה (Antipsychotic) הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של THC. כמו כן, הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על מתח השרירים (Muscle tone) ועל תחושת הכאב.
  3. קנבינואידים סינתטיים.

        הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים:

  • מנגנון נוגד דלקת: עיכוב שחרור של חמצן דו-חנקני (Nitrous oxide), איפנון (Modulation) של גורם נמק גידול אלפא (alpha-‏TNF ‏,Tumor Necrosis Factor Alpha), אינטרלוקין-1 ‏(1‏-IL‏,Interleukin 1) ואינטרפרון גאמא (Interferon gamma) בתאים בעלי גרעין יחיד (Mononuclear cells) ועיכוב ייצור כימוקינים (Chemokines) על ידי לימפוציטים (Lymphocytes).
  • מנגנון נוגד חמצון: עיכוב שחרור של מוליכים עצביים (Neurotransmitter) מעוררים (Excitatory) או מעכבים (Inhibitory) מהמסנף (Synapse) ומניעת רעילות עצבית (Neurotoxicity) המושרית על ידי גלוטמט (Glutamate).
  • מנגנון הגנה עצבית (Neuroprotection): השפעה נוגדת אפופטוזה (Anti-apoptosis) דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים (Peroxynitrite), העלאת רמת גורם נוירוטרופי במוח (BDNF ‏,Brain-Derived Neurotrophic Factor), ודיכוי שפעול של מקרופאגים (Macrophages) ומיקרוגליה (Microglia).
  • שימוש בקנאביס במצבים נוירולוגיים :

מכלול העדויות הפתולוגיות, הביוכימיות והפרמקולוגיות מעיד על מעורבות של המערכת האנדוקנבינואידית במחלות נוירולוגיות ניווניות במנגנון נוגד דלקת ונוגד חמצון. שפעול של 1‏CB יעיל במניעת מוות תאי כתוצאה מנזקים הרעילים לתא, ושפעול של 2‏CB גורם לדיכוי תהליכי דלקת. התערבות פרמקולוגית במערכת זו, באמצעות העלאה של רמות האנדוקנבינואידים, שפעול או דיכוי של הקולטנים או השפעה על אנזימים הקשורים במטבוליזם (Metabolism) של קנבינואידים עשויה להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את התסמינים הנוירולוגיים. עם זאת, אגוניסטים לקולטן 1‏CB גורמים להשפעות נפשיות לא רצויות, וכמו כן יש חשש מירידה קוגניטיבית לאחר שימוש ממושך בקנביס. מחקרים נוספים המיועדים לבחון נושאים אלו נמצאים כיום בעיצומם.

המצבים הנוירולוגיים השכיחים שבגינם ניתן לקבל כיום אישור לשימוש בקנאביס רפואי בישראל הינם :

  1. כאב נוירופטי ממקור אורגני ברור
  2. טיקים ותסמונת טורט עם הפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום אשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים ( מעל גיל 18 )
  3. מיגרנה עמידה לטיפול תרופתי אבורטיבי ו/או מונע
  4. אפילפסיה לאחר כשלון טיפולי בילדים ומבוגרים
  5. מחלת פרקינסון
  6. דמנציה ואלצהיימר
  7. מחלת הנטינגטון
  8. טרשת נפוצה ( MS )
  9. מחלת הנוירון המוטורי ( ALS )

להתייעצות וזימון תור : דר' וינשטיין , מומחה בנוירולוגיה, מדיקל השרון כפר סבא, טל: 09-7909000, 053-9956767, 0523611140