אירוע מוחי (שבץ מוחי) מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית בהספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעיתים עלול אירוע מוחי לגרום למוות.

ישנם שני סוגים עיקריים של אירועים מוחיים: אירוע מוח איסכמי ואירוע מוח דימומי.

1. אירוע מוחי איסכמי נגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק המוביל דם למוח. הקריש יכול להיווצר באזור החסימה או להגיע לאזור ממקום אחר בגוף (אז הוא מכונה תסחיף, כי הוא נסחף בזרם הדם ). קריש דם שנוצר באזור החסימה הוא בדרך כלל תוצאה של תהליך טרשתי בכלי הדם. זהו תהליך שמתחיל בשקיעה של כולסטרול בדופן כלי הדם. לעומת זאת, קריש דם שמגיע אל המוח – מקורו או בטרשת בכלי דם גדולים שמובילים דם למוח (כמו עורק התרדמה) או מהלב. בלב הוא נוצר עקב תהליכים שמעודדים היווצרות של קרישי דם שם כמו הפרעות בקצב הלב – ובעיקר פרפור פרוזדורים. האירועים המוחיים הם ברובם איסכמיים.

2. אירוע מוחי המורגי (דימומי) הוא שכיח פחות מאירוע מוחי איסכמי ומתרחש בעקבות דליפה של דם מכלי דם במוח. דליפה כזאת היא בדרך כלל תוצאה של לחץ דם גבוה שלא טופל או של פגם בדופן של כלי הדם שגורם להחלשת הדופן ולנטייתה להתפוצץ ולדלוף.

תסמינים:

התסמינים של אירוע מוחי כוללים, בין היתר, חולשה או שיתוק בגפיים ובפנים, קשיי הליכה, קושי בדיבור והפרעות בראייה. בדרך כלל מופיעים התסמינים האלה רק בחלק מהגוף, כמו חולשת פלג גוף אחד (חולשת צד), הפרעה במחצית שדה הראייה (ימין או שמאל) וכדומה. מקום הפגיעה במוח הוא שקובע את אופי התסמינים. כך, למשל, פגיעה במרכז הדיבור משבשת את יכולת הדיבור, פגיעה באזור המוטורי משבשת או

בישראל כ־15 אלף איש סובלים מדי שנה מאירוע מוחי. אירוע מוחי נחשב לגורם התמותה השלישי בשכיחותו בעולם לאחר סרטן ומחלת לב.

התסמינים של אירוע מוחי מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי, והם עלולים להחמיר בשעות שלאחר הופעתם. עם הופעת התסמינים יש להגיע מהר ככל האפשר לטיפול בבית חולים. לאחר כמה ימים בבית חולים מתייצב בדרך כלל המצב. בהמשך הוא עשוי להשתפר הודות לטיפול התרופתי והתמיכתי, הודות לתהליך השיקום ובזכות הדינמיקה הטבעית של אירועים מוחיים (התארגנות האזור הפגוע במוח – בין היתר בעקבות נסיגה של הבצקות באזור). עם זאת יש לדעת שאחרי אירוע מוחי נשאר בדרך כלל נזק נוירולוגי בלתי הפיך (כלומר נזק לכל החיים). הנזק שנגרם באירוע מוחי משתנה מאדם לאדם ונע בין נזק קל המאפשר חיים עצמאיים לנזק קשה ביותר שגורם לנכות קשה.

אירוע מוחי קצר:

קיימים גם אירועים מוחיים קצרים שאינם מותירים אחריהם נזק קבוע. אלה אירועים שבהם מתרחשת הפרעה זמנית לזרימת הדם למוח. האירועים האלה מכונים TIATIATIAAttack Ischemic Transient)  (והם נמשכים בין דקות בודדות לעשרות דקות – אך בדרך כלל פחות משעה. הם מתאפיינים בפגיעות נוירולוגיות זמניות כמו הפרעה זמנית לראייה, קושי זמני בדיבור או חולשת גפיים שחולפת. גם במקרים האלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי, שכן הם סימן מקדים לאירוע מוחי של ממש. בירור וטיפול דחופים יכולים למנוע את הופעת האירוע המוחי הגדול. איך מאבחנים? אם הופיעו תסמינים המתאימים לאירוע מוחי, יש לפנות ישירות – ובמהירות – לחדר מיון. שם עוברים בדיקה נוירולוגית מהירה (בדרך כלל של נוירולוג) וכן בדיקת הדמיה של המוח (בדרך כלל בדיקת ). אם מאבחנים אירוע מוחי, מתחילים מיד בטיפול רפואי.

ברגע שקורה אירוע מוחי יש להגיע לחדר המיון מהר ככל האפשר. אם מדובר באירוע איסכמי, ישנם כמה טיפולים אפשריים שמיועדים למוסס את קריש הדם שמפריע לזרימת הדם למוח. הטיפול הראשון ניתן דרך הווריד בתוך 4 שעות וחצי מרגע קרות האירוע וגורם להמסה של קריש הדם. הטיפול השני מתבצע ע"י צינתור לצורך פתיחת כלי הדם החסום (את הטיפול הזה יש לתת בתוך 8 שעות מקרות האירוע). לאחר הטיפולים הדחופים האלה, שניתנים במקרים של אירוע מוח איסכמי, יש לתת תרופות לדילול הדם כמו אספירין.

טיפול לאחר אירוע מוחי:

אדם שאובחן אצלו אירוע מוחי מאושפז בבית חולים לצורך טיפול ומעקב עד להתייצבות מצבו. בהמשך הוא נשלח לשיקום בבית או במסגרת שיקומית מתאימה. מטרת שלב השיקום היא להשיב את האדם למצב התפקודי הטוב ביותר האפשרי – בהתאם למצבו לאחר האירוע. מטרה נוספת היא ללמד את האדם לחיות עם המגבלות החדשות שעלולות להיווצר ולהשאר לצמיתות לאחר האירוע.

אירוע מוחי או אירוע מוחי חולף הם גורמי סיכון לאירוע מוחי נוסף. לכן לאחר אירוע מוחי יש לברר מהם גורמי הסיכון שאחראים לו ולטפל בהם באינטנסיביות רבה – כולל באמצעות מתן תרופות לדילול דם במקרה של אירוע איסכמי – כדי למנוע אירועים מוחיים נוספים שעלולים להיות מסכני חיים.

אירוע מוחי הוא מחלה קשה ביותר שעלולה להיות קטלנית. חוץ מאשר מוות עלול כל אירוע מוחי להותיר אחריו נכות עקב הנזק שנגרם לרקמת המוח. בין היתר עלול האדם שלקה בו לסבול ממגבלה בהליכה, בהנעת הגפיים, באכילה, בדיבור ובראייה. כמו כן עלול אירוע מוחי לפגוע בתפקודים המנטליים של החולה.ובמצב רוחו. המגבלה יכולה להיות בדרגות חומרה שונות – החל מקלה ביותר, המאפשרת חיים רגילים לגמרי, ועד הפרעה קשה שמחייבת עזרה סיעודית מלאה.

ישנה חשיבות עליונה למניעת אירוע מוחי ע"י טיפול בגורמי סיכון לאירוע מוחי ולכן הטיפול התרופתי הקבוע (למשל נגד לחץ דם גבוה ונגד רמה גבוהה של כולסטרול), הקפדה על איזון הסוכרת ועל נטילת תרופות לדילול הדם הינם קריטיים למניעה ראשונית ובודאי למניעה שניונית ( לאחר אירוע ראשון ) של אירוע נוסף.

כמו כן יש להקפיד על מעקב רפואי מסודר. נוסף על כך מומלץ לשמור במידת האפשר על אורח חיים בריא שכולל, בין היתר, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה בריאה.